מנהגי האבלות ביהדות מתייחסים בעיקר לשבעה, לשלושים ולשנים עשר
כשאדם נפטר, הסביבה הקרובה אליו נכנסת לסחרור. מדובר בזעזוע שמרביתנו לא יודעים איך להתמודד איתו ורבים מאתנו מרגישים מבולבלים, נבוכים ובוודאי שגם עצובים מאוד כשאדם שקרוב ללבנו נפטר. היהדות, כמובן, נותנת דעתה במידה רבה למנהגי האבלות השונים, שלא פחות מכפי שהם נועדו להעלות את נשמתו ולכבד את זכרו של הנפטר, הם נועדו לנחם את החיים ואת האנשים הקרובים לאותו הנפטר מאבלם הגדול.
מנהגי האבלות לאחר הלוויה מתייחסים לשבעת ימי השבעה בהם יושבים בביתו של הנפטר, מדברים עליו ומתפללים, לשלושים ימי האבלות שבסופם עולים לראשונה לקברו ולמצבה שעליו, ולשנים עשר החודשים לאחר מכן שבסופם יש אזכרה שנה לפטירתו של האדם.
על התכנים הדתיים הנהוגים בטקס ועל משמעותו
טקס גילוי מצבה הוא למעשה טקס יום השלושים לפטירתו של המת. אנו סופרים שלושים ימים בגלל החודש הירחי בלוח השנה היהודי, שבהם אנחנו אמנם לא יכולים לשכוח את הנפטר אך הכאב בעקבות פטירתו שוכך מעט. בימים אלה חוזרים אט אט לחיי השגרה, ושיאם של הימים האלה הוא עלייה לקבר. ליד קברו של הנפטר קוראים משניות לעילוי נשמתו, ובסוף כמובן שקוראים גם קדיש יתום. התפילות שנהוג לקרוא בטקס זה וביום השלושים כולו הם מזמורי תהילים לג, טז, יז, עב, צא, קד, קל. אומרים פסוקים מתוך פרק קי"ט שמרכיבים את שמו של הנפטר, ולאחר מכן גם את הפסוקים המרכיבים את המילה נשמה. מסיימים בקדיש יתום ובתפילת אזכרה (לאשכנזים) או השכבה (לספרדים).
כיום, טקסי הגילוי מקבלים משמעות רחבה יותר מהמשמעות הדתית
למשמעות הדתית של הטקס נוספה בשנים האחרונות גם משמעות אישית ורגשית שיש בה כדי להפוך את הטקס לטקס אישי יותר עם תכנים עבריים וישראליים. מאז ומעולם נהוג היה לומר מילים על הנפטר מעל קברו, וכיום נהוג גם להשמיע שיר אהוב על הנפטר, להקריא שירה או לספר עליו. כשאנחנו עושים זאת, אם אנחנו בוחרים בכך, אנחנו נותנים לעצמנו להתנחם ביום השלושים ולהיזכר באיש שהיה הנפטר, מעבר לקבר והאבן ומעבר לפסוקים שאנחנו קוראים עליו.
לא פחות מכפי שהוא נועד לכבד את הנפטר, הטקס נועד גם לנחם את החיים
בדיוק כמו כל מנהג אבלות אחר, גילוי מצבה נועד לסייע ולנחם את החיים לא פחות מכפי שהוא נועד להנציח ולכבד את המת.
שגב מצבות בראשון לציון מציעה לכם פגישת ייעוץ ללא עלות במיקום הנוח לכם. כמו כן, שגב מצבות מספקת מגוון של כיתוב על מצבה לפי הכללים שמתירים ההלכה.
